Search | Lily David - A paint story - 002 (Hebrew) |
|
|
| Friday, 23 May 2008 | |
|
הפעם
היה לי משהו מוצנע לומר ולא ידעתי בדיוק כיצד. לכן לקחתי
פורמט
קטן וצנוע וציפורן עם דיו. הציור הזה יתפתח באיטיות. רציתי לחשוב על כל מה שאומר
לפני שאניח טיפת צבע על הנייר. לכן בחרתי את הציפורן לשרת אותי בצעידה הזו.
וכך
הקו לקח אותי לטיול ארוך ויציב. קשה היה להחליט לאן הוא מוביל.
הוא
התפתל כאילו היה לו מה לומר אבל התבייש ולא רצה לפגוע.
הוא
היה עדין מאין כמוהו. ניסה לא להכאיב כלל. הוא טייל וחזר לאותו מקום מספר פעמים.
כמו
צל שנחרט במקום ואי אפשר למחוק. הוא קיים ואני- מה אנוכי
אמורה
לעשות? לחכות?
המתנתי
בעודו ממשיך להסתובב ולהתגלגל לאיטו. לעיתים מוסיף מעט
דיו
ואז דבריו נשמעים חזק וברור. לפעמים נאלם וחוזר, תוהה המותר
לי
לומר כל מה שאני חש? זו שאלה די כבדה לקו עדין כל כך. אך משהו בעצמתו ובחוזק שלו
נתנו לו את הכוח להמשיך בדרכו. בכל זאת להעז לספר, להגיב ולומר את מה שצריך. ברגש
ובחן הוא חזר ואמר.... "את עצובה".
|
|
| Last Updated ( Friday, 23 May 2008 ) |
| < Prev | Next > |
|---|
